מחלות מדבקות בישראל - 2024 | מחלות מדבקות

שפעת עופות בקיבוץ צרעה

15 אוקטובר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים היום על התפרצות שפעת עופות H5N1 במשק תרנגולי הודו לפיטום בגיל 14 שבועות בקיבוץ צרעה.
במשק כ- 20,000 בעלי כנף, ב-4 מבנים.
ב- 29/11/2023 המחלה אובחנה באותה חווה, גם אז האירוע היה H5N1. מידע נוסף

שפעת עופות באלונים

23 ספטמבר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים על התפרצות שפעת עופות במשק גידול רבייה כבדה באלונים. גיל הלהקה 14 שבועות והיא מונה 67,000 עופות. הנגיף הוגדר כ-H5N1.
בספטמבר 2023 נרשמה התפרצות של המחלה באותו משק. מידע נוסף

אירוע שני של שפעת עופות בנהלל

20 ספטמבר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים היום על התפרצות שפעת עופות H5N1 בלול תרנגולות רבייה כבדה בגיל 21 שב' בנהלל. המשק ממוקם בקרבת (550 מטר), חוות תרנגולי ההודו שהושמדה לפני כשבועיים וחצי. מידע נוסף

שפעת עופות בלהקת רביה כבדה ברם און

17 ספטמבר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע שפעת עופות H5N1 בלהקת רביה כבדה בת 72 שבועות.
הלהקה רשיון מס' 41 במושב רם און, צמודה לשני מאגרי מים.
גם בשנת 2020 נרשם אירוע שפעת עופות בחווה זו. מידע נוסף

שפעת עופות בנהלל

2 ספטמבר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע שפעת עופות H5N1 במשק בנהלל.
המשק רשיון מס' 7150, מגדל ת. הודו. הלהקה בת 14.5 שבועות.
בלהקה המונה כ-8,000 זכרים דווחה תמותה גבוהה (כ-500) ומבחני מעבדה איבחנו ממצא H5. מידע נוסף

סלמונלה: הדו"ח השנתי של המעבדות לבריאות העוף - 2023

15 אוגוסט, 2024 בימים אלה מתפרסם הדו"ח השנתי - 2023 של המעבדות לבריאות העוף, של המועצה לענף הלול.
נתוני הסלמונלה בשלוחה הקלה
בשנת 2023 נדגמו 1,683 להקות, 511 מהן נמצאו חיוביות לסלמונלה כללי (30.3%).
20 להקות (1.2%) נמצאו חיוביות לסלמונלה אנטריטידיס ו-22 להקות (1.3%) לסלמונלה טיפימוריום. מגמת ירידה לאורך השנים בכל הנוגע לחיידק הסלמונלה אנטריטידיס ויציבות לגבי הסלמונלה טיפימוריום. מידע נוסף

דלקת מח נגיפית וקרומיו בתרנגולי הודו

13 אוגוסט, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע של דלקת מח נגיפית וקרומיו בתרנגולי הודו במעלה גמלא שברמת הגולן.
המידע לגבי האירוע חסר (אין ציון של גיל הלהקה / גודל להקה / תחלואה או תמותה) מלבד ציון שהלהקה מחוסנת. בתקופה בה דווחנו על אירועים נרחבים של קדחת מערב הנילוס בבני אדם, כאשר ידוע שפעילות היתושים היא אינדיקציה ברורה לעליה בסיכון לדלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו, האירוע הנוכחי אינו מפתיע. מידע נוסף

קדחת מערב הנילוס - עדכון

מקור: משרד הבריאות 3 אוגוסט, 2024 נמשכת תחלואה חריגה בהיקפה בישראל, הממוקדת במרכז הארץ, כאשר מסתמנת בלימה ותחילת ירידה ראשונית בתחלואה. לא מוכרים דיווחים על תחלואה חריגה בעולם. בסוף חודש יולי דווח מקרה ראשון של המחלה בילדה בת 6 בירדן. באירופה המחלה דווחה ב- 8 מדינות: אוסטריה, צרפת, יוון, הונגריה, איטליה, רומניה, סרביה וספרד.
משרד הבריאות מדווח עוד, שלפי נתוני משרד החקלאות עולה כי במסגרת פעולות הניטור המבוצעות בימים האחרונים, מסתמנת ירידה בהיקף העופות שנמצאים נגועים בנגיף (לא איתרנו פרסום של משרד החקלאות בנושא). מידע נוסף

מופע של מחלה שאתית בשלוחה הקלה

1 אוגוסט, 2024 בתקופה האחרונה מדווחים מקרים של מחלה שאתית במטילות ביצי מאכל במספר לא מבוטל של להקות.
הנושא נמצא כרגע בתחקיר אפידמיולוגי במטרה להבין האם היה כשל חיסוני. מידע נוסף

קדחת מערב הנילוס: עדכון

מקור: משרד הבריאות 20 יולי, 2024 נמשכת תחלואה חריגה בהיקפה בישראל, הממוקדת במרכז הארץ.
החל מחודש מאי מדווח על צבר מקרי תחלואה בישראל, כאשר נכון ל - 18/07/24 דווח על 543 חולים מאובחנים ו-36 נפטרים) מרבית החולים שדווחו הם ממרכז הארץ אך תחלואה מדווחת גם באזורים נוספים. מרבית החולים הינם מבוגרים (מעל גיל 70), אך מוכרים מקרים גם בילדים. כ- 60% מהמאושפזים הינם גברים. מידע נוסף

קדחת מערב הנילוס: עדכון

מקור: משרד הבריאות 11 יולי, 2024 נמשכת תחלואה חריגה בישראל, בעיקר באזור המרכז – החל מחודש מאי מדווח על צבר מקרי תחלואה בישראל. נכון ל- 11/07/24, דווחו 356 חולים ו- 19 נפטרים. מרבית החולים שדווחו הם ממרכז הארץ, אך תחלואה מדווחת, מעט, גם באזורים נוספים. מרבית החולים הינם קשישים (בעיקר מעל גיל 70), גברים יותר מנשים, אך מוכרים מקרים גם בילדים. במסגרת אירועים אילו מדווח אירוע חריג של פגיעה עינית (Choroiditis - דלקת בדמית העין) בבת 30 כתוצאה מפגיעת הנגיף.
הנגיף אובחן בשבועות האחרונים גם בעורבים שנמצאו חולים ונבדקו. מידע נוסף

קמפילובקטר: עליה חדה באירועים בישראל

9 יולי, 2024 בדיווח המתפרסם במעריב ע"י ד"ר איתי גל נמסר שבשנה האחרונה חלה עליה תלולה במספר הנדבקים בחיידק הקמפילובקטר ונתוני משרד הבריאות מצביעים על אלפי נדבקים רק בחודשים האחרונים, קפיצה של עשרות אחוזים בהשוואה לשנים קודמות. מנתוני משרד הבריאות עולה שבששת החודשים הראשונים של 2024 (עד שבוע 25 כולל) נדבקו כבר 3,402 ישראלים. מספר הנדבקים בתקופה המקבילה אשתקד עמד על 2,440, ובשנה שלפני כן על 1,654. על פי הערכות גורמים במשרד הבריאות, שיעור הנדבקים ימשיך בעלייה גם בחודשים הקרובים. מקור התחלואה העיקרי הוא חשיפה לעופות טריים במטבח. ממחקרים שפורסמו בשנים האחרונות עולה שעיקר הנפגעים בישראל הם ילדים בגילאים 0-4. מי שאמור לקדם תהליכים לצמצום הנגיעות בבשר העוף הם השירותים הווטרינרים, המחלקה לפיקוח מוצרים מן החי. לאורך שנים מתריעים בפניהם בנושא, אך חוסר הבנה, חוסר עשייה וחוסר יכולת של הממונים על התחום עולה בבריאותו של הציבור. מידע נוסף

קדחת מערב הנילוס אובחנה בימים אלה בישראל

17 יוני, 2024 קדחת מערב הנילוס אובחנה במספר חולים בישראל. חמישה איש אושפזו בתל אביב, שלושה מהם מצבם קשה. על פי הדיווח כל החולים מגיעים מאזורי רמת החייל, שיכון דן ואזור צהלה, כולם אנשים בריאים ופעילים בעשור השביעי לחייהם. התיעוד הראשון של קדחת מערב הנילוס כהתפרצות נרשם בישראל בשנים 1954-1950 ובשנת 1957 תועדה התפרצות שנייה.
מי שחקר אז את ההתפרצות היה פרופ' מרקוס קלינגברג מהמכון הביולוגי, אשר הורשע בשנת 1983 ונידון לעשרים שנות מאסר באשמת ריגול למען ברית המועצות. מידע נוסף

תיאור מקרה Enterococcus hirae בלול פטם

ד"ר שמעון וידמאייר 25 מאי, 2024 אפרוחים מגזע רוס חוסנו בגיל יום בריסוס כנגד: ניוקסל VH, ברונכיט VAR2 , פראקוקוס ופלוואק א. קולי.
בלול דווחה תמותה כבר מיום הקבלה בשיעור של כ- 0.4% ביום ולא ירדה באופן משמעותי במהלך שלושת ימי הגידול הראשונים. ביום הרביעי לגידול בוצעה נתיחה של אפרוחים במשק. הממצאים היו: דלקות טבור, חלמונים לא ספוגים חלקם בעלי תוכן חשוד כמזוהם, דלקות קרום הלב והכבד. בעקבות ממצאים אלה הוחלט על טיפול בנורפלוקסצין במי השתייה למשך 5 ימים. ביום השביעי לגידול ( 3 ימים מתחילת הטיפול) החלו להופיע בלול מקרים של אפרוחים שהתהפכו על הגב וביצעו תנועות רגליים ("אופניים") ללא יכולת להתהפך חזרה, חלקם הציגו אף רעידות ראש. התמותה באותה עת עמדה על 0.2% ליום ושיעור התחלואה עמד על כ 0.05% ליום. אפרוחים חולים נשלחו לבדיקת מעבדה (המעבדה הצפונית לבריאות העוף) להמשך בירור מעבדתי. במהלך שלושת הימים הבאים, המשיכו להופיע סימנים דומים אף בלולים סמוכים (מקור מדגריה זהה, מקור אפרוחים שונה) והסימנים בלול שנפגע ראשון החמירו. מידע נוסף

ניוקסל בשדה ורבורג

21 מאי, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל בלהקת פרגיות כבדות (רשיון 370) בגיל 7 שבועות במושב שדה ורבורג.
מידע נוסף

ניוקסל בלהקת פטמים בישוב סגולה

16 מאי, 2024 מחלת הניוקסל אובחנה במשק פטמים בישוב סגולה (רשיון 7504). מידע נוסף

אירועי ברונכיטיס בישראל – מה ניתן לעשות?

13 מאי, 2024 בתקופה האחרונה אנו מדווחים על אירועי ברונכיטיס מדבקת במיוחד בלהקות הפטם, עם שיעור תחלואה ותמותה גבוה. הנתונים מהתפרצויות אילו מצביע על מעורבות של נגיף ברונכיטיס מדבקת, שונה בכ-10% מנגיף הוריאנט ll, המשמש בבסיס החיסונים של שלוחת הפטם בישראל. מהן האפשרויות להתמודדות עם הבעיה? יש את הבסיס המדעי והבסיס המעשי. כאשר בד"כ ראוי שלפעילות המעשית יהיה בסיס מדעי איתן. נבחן מהן האפשרויות המדעיות ויישומן המעשי. מידע נוסף

סלמונלה טיפימורים וקירבה בין חוות עופות לרפתות

Applied and Environmental Microbiology. 2024 May 9 10 מאי, 2024 חיידק הסלמונלה טיפימוריום הוא חיידק פתוגני, זואונוטי המהווה איום לבריאות הציבור. זן סלמונלה זה, אינו אופייני למארח אחד והוא יכול להימצא באותה סביבה במארחים שונים. סביבה כזו, יכולה פוטנציאלית להגביר את הסיכוי להתפתחות זנים עמידים כנגד תכשירים אנטי-מיקרוביאלים. העברה של סרוטיפ זה, סלמונלה טיפימוריום, בין בעלי חיים המייצרים מזון נחקרה לראשונה בישראל בחוות גידול של מטילות ביצי מאכל ורפת סמוכה. המחקר נעשה ע"י קבוצת חוקרים מישראל. במחקר נבחנו המאפיינים הגנוטיפים והפנוטיפים של התבדידים מחוות הגידול, כמו גם צבירה של עמידויות כנגד תכשירים אנטי-מיקרוביאלים.
הרפת ממוקמת במושב, בטווח של 3 ק"מ מ-5 חוות הטלה, אשר דיווחו על פי החוקרים על אירועי סלמונלה טיפימוריום לפחות פעם אחת בטווח של 3 שנים. על פי החוקרים ברפת לא זוהתה סלמונלה (כלשהיא) במהלך 8 שנים (אין מידע לגבי ניטור כלשהו שבוצע), היא עובדת כמערכת סגורה (אין הכנסה של בקר מהחוץ), היא אינה מחוסנת כנגד סלמונלה והחווה מחזיקה במתחם עצמו 2 כלבים ו-3 מבנים בהם עופות חצר (תרנגולות ואווזים). מידע נוסף

אופטימיזציה של בדיקות הסלמונלה בשלוחה הקלה

PLOS ONE | April 17, 2024 29 אפריל, 2024 מחקר חדש בוחן אופטימיזציה של תוכניות מעקב סלמונלה לחוות פרגיות ומטילות, בהתבסס על גורמי סיכון. המחקר שנעשה ע"י חוקרים מישראל (ד"ר מיכל פרי וד"ר מישל בלאיש), הולנד ואיטליה בוחן את תפקידה של צפיפות החוות המקומיות כגורם סיכון לזיהום בסלמונלה, במטרה לשפר ולהגביר את מאמצי המעקב ואמצעי הבקרה כנגד סלמונלה אנטריטידיס וטיפימוריום. החוקרים ביססו את מחקרם על נתוני הסקר הישראלי לסלמונלה בשלוחת ההטלה מיוני 2017 עד אפריל 2019. ניתוח הנתונים מצא עלייה משמעותית בסיכון להדבקה כאשר קיימת חווה נגועה ברדיוס של 4 ק"מ במקרה של סלמונלה אנטריטידיס ו- 0.3 ק"מ במקרה של סלמונלה טיפימוריום. מידע נוסף

ניוקסל בעמיעוז - פטם

16 אפריל, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל בלהקת פטמים במושב עמיעוז.
הלהקה בת 6 שבועות. מידע נוסף

ניוקסל בלהקת פרגיות קלות

4 אפריל, 2024 מחלת הניוקסל אובחנה בלהקת פרגיות קלות בת 6 שבועות בבאר טוביה. מידע נוסף

ניוקסל בעמיעוז

31 מרץ, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל בדרום הארץ.
המקרה מדווח בלהקת פטמים בגיל 4.5 שב' במושב עמיעוז.
הלהקה חוסנה בפרוטוקול מלא. מידע נוסף

תכנית חיסונים פרגיות קלות

21 מרץ, 2024 ד"ר רם כץ, רופא ראשי לבריאות העוף, פרסם תיקון לתכנית החיסונים של הפרגיות המסחריות הקלות. על פי התכנית החדשה, חיסון במדגריה (גיל יום או תוך-ביצה) בתרכיב רקומביננטי מארק/ניוקסל/גמבורו; IBD-ND-Innovax, יאפשר לבטל את החיסון בניוקסל מומת בגיל 12-14 יום שנדרש עד עתה. מידע נוסף

שני אירועי ניוקסל בדרום

11 מרץ, 2024 השו"ט מדווחים על שני אירועי ניוקסל בדרום הארץ.
אירוע אחד בלהקת פטם בניר יצחק, הלהקה בת 5 שבועות.
אירוע שני בלהקת מטילות בת 38 שבועות במושב תימורים. מידע נוסף

שינוי בתכנית חיסוני הרבייה והפרגיות הקלות

21 פברואר, 2024 לאחר שלאורך שנים נעשה שימוש בתרכיב מארק ריספנס+HVT, לחיסון שלוחות הרביה תרנגולות והפרגיות הקלות בישראל, מתרחש שינוי חד. התרכיב היחיד שצפוי להיות בשימוש כרגע, הוא תרכיב ריספנס שישולב עם תרכיב רקומביננטי המשלב ניוקסל וגמבורו על פלטפורמת נגיף המארק HVT. המשמעות, המגובה במכתב של רופא ראשי למחלות עופות, ד"ר רם כץ, היא ייתור החיסון המומת (ניוקסל) בגיל 12 יום הנדרש היום בהוראות השו"ט. כל שאר החיסונים הנדרשים נותרים ללא שינוי.
מה אנו יודעים מקצועית על התרכיב הזה?
התרכיב מבוסס על נגיף מארק HVT (HVP360), אשר נושא את הגן "F" המקודד לחלבון המעטפת האחראי לאיחוי נגיף הניוקסל עם תא המאחסן. הגן F שבתרכיב הוא של נגיף ניוקסל גנוטיפ ll זן Clone 30 (זן הפרא בישראל הוא מגנוטי Vll). הגן הנוסף שהוחדר לגנום נגיף המארק הוא זה המקודד לחלבון ה-VP2 של נגיף הגמבורו.
היות וחלבון המעטפת של נגיף הניוקסל המבוטא בתרכיב הוא "F" - לתרכיב לא תהיה תרומה של נוגדנים מצמדים והתגובה החיסונית לא תבוא לידי ביטוי במבחן ה-HI. מידע נוסף

עוד דיווחי שפעת עופות בצפורי בר

31 ינואר, 2024 החטיבה למחלות עופות, במכון הווטרינרי, מדווחת היום על אבחון שפעת העופות H5N1 מעגור שנאסף מאזור להבות הבשן. מידע נוסף

ניוקסל בנאות גולן

30 ינואר, 2024 מחלת הניוקסל אובחנה היום בלהקת תרנגולי הודו בנאות גולן (דרום רמת הגולן).
הלהקה בת 13.5 שבועות. מידע נוסף

ניוקסל במושב אביגדור

28 ינואר, 2024 נמשכים הדיווחים על אירועי ניוקסל באזור הדרום.
להקת פטמים בת 4 שבועות, במושב אביגדור, אובחנה חיובית למחלת הניוקסל. מידע נוסף

שפעת עופות בשחפים

25 ינואר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים על אבחון שפעת עופות H5N1 בשלושה שחפים מאזורים שונים:
פרדס חנה, חולון, וגבעת עדה. מידע נוסף

ניוקסל במושב מסלול

23 ינואר, 2024 בלהקת תרנגולות פיטום בגיל 4.5 שבועות, במושב מסלול, אובחנה מחלת הניוקסל. מידע נוסף

ניוקסל במשגב דב

18 ינואר, 2024 השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת פטם במשגב דב אשר במועצה אזורית גדרות. האירוע אובחן במהלך שחיטת הלהקה.
בתקופה האחרונה אנו עדים להתפרצויות נרחבות של מחלת הניוקסל בישראל. שלוחת הפטם מהווה מאגר נגיפי מגוון ומרכזי, המחייב התייחסות, כדי לאפשר את משימת-העל של ביעור הנגיף בשדה. תרכיבי ה- VH הקיימים (גנוטיפ II) סיימו את תפקידם ההיסטורי וזאת בשל ההטרוגניות האנטיגנית, ההולכת וגדלה, מול זני-השדה הקיימים. גם יישום נכון, בכייל תרכיב גבוה, לא מונע את הפרשת הנגיף ולא קוטע את מעגל ההדבקה. על כן, שימוש בתרכיב זה, חי או מומת, בשלוחת הפטם הוא "מראית-עין" בלבד. מידע נוסף

הערכת אלימות נגיפי מארק בישראל לאורך השנים

12 ינואר, 2024 מאמר המתפרסם בכתב העת המדעי Virus Genes, ע"י ד"ר אירית דוידסון וחוקרים נוספים מתאר מחקר שמטרתו לקבוע את האלימות של בידודי מארק ישראליים שהגיעו לאבחון במכון הווטרינרי במשך 30 שנה משנת 1990 ועד 2019. קביעת האלימות נעשתה, על ידי הבחינה המולקולרית של גן ה- meq, שהיא שיטה נגישה, וזאת בניגוד לשיטת שחזור המחלה באפרוחי SPF מזנים מיוחדים הקיימים רק בארה"ב ב- ADOL, ואשר תוארה על ידי ד"ר Witter.
במאמר מתוארים הממצאים המעידים כי במשך השנים בידודי המארק בישראל הפכו ליותר ויותר אלימים, כנראה עקב הסלקציה המופעלת על ידי חיסון הלהקות. מידע נוסף

מגמות ניוקסל בישראל 2022-2023

11 ינואר, 2024 ריכזנו לפניכם מגמות אירועי ניוקסל בישראל לפי חודש בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022.
הנתונים באדיבות המעבדות של המועצה לענף הלול, ד"ר ענת וייסמן.
ריכזנו את השלוחות המסחריות לבשר בגרף אחד, רביה קלה וכבדה באחר ושלוחת ההטלה בנפרד.
מידע נוסף

ניוקסל – מדיניות השירותים הווטרינרים

9 ינואר, 2024 בעקבות התפרצויות רבות של מחלת הניוקסל במשקי עופות בישראל, ההסגרים שנעשו מטעמים של בטיחות ביולוגית מתוך מטרה של צמצום אוכלוסיות בעלי הכנף באזורים נגועים הובילו למגבלות תפעוליות קשות ביותר. השירותים הווטרינרים החלו במקרים מסויימים ותחת מגבלות ובקרה להתיר הכנסה של אפרוחים לאזורי הסגר. החלטה המבטאת עד כמה אירועי הניוקסל בישראל נרחבים ובעלי משמעות כלכלית כבדה מאד לענף. ואנחנו עדיין מדברים על אירועים מדווחים ומאובחנים בלבד. מידע נוסף

מחלות מדבקות בישראל - 2024

מידע כללי

ידע ומידע

קישורים מקצועיים