טור משפטי

תיקון פקודת מחלות בעלי חיים- פיצויים בעין בגין המתת בעלי חיים

14 נובמבר, 2014 לאחר מספר דחיות, צפוי להיכנס לתוקפו, ביום 5.12.14, תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים, אשר פורסם ברשומות עוד ביום 7.11.13. מפאת חשיבות הדברים והשלכתם על ציבור רב של חקלאים, ראיתי לנכון להביא בפניכם את עיקרי התיקון, המהווה שינוי משמעותי בהסדרת זכותם של החקלאים לקבלת פיצויים במקרה שהשירותים הווטרינריים מורים להם להשמיד את בעלי החיים שברשותם נוכח מחלה רשומה.
ראשית קובע התיקון, כי לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת, אם שר החקלאות קבע כי לגבי אותו סוג או מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם. לפי סעיף זה המדינה תעביר את תשלום הפיצויים לידי חברות ביטוח כשהחקלאים יהיו מחויבים בתשלום שיעור מסוים מהפרמיה. במקרה כזה, החקלאים לא יהיו זכאים לפיצויים מהמדינה אלא רק מחברת הביטוח. בעניין זה יצוין כי ביום 26.3.14 פורסמו תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים) תשע"ד-2014. מידע נוסף

אושרה פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד משווקות ביצי מאכל

6 אוקטובר, 2013 כאמור, ביום 5.10.13 אושר וניתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. במסגרת פסק הדין ציין בית המשפט כי מדובר בהסדר ראוי והוגן בין השאר בשל העובדה כי סיכויי התביעה לא היו ודאיים משני טעמים: ראשית, נוהלי משרד החקלאות לא דרשו את סימון ארץ המוצא על גבי הביצים עד לאוגוסט 2012. שנית, ייבוא הביצים התבצע באישור ובפיקוח צמוד של משרד החקלאות (ועל כן שונה הוא מייבוא ביצים בלתי חוקי). לפיכך, גם אם ניתן לטעון כי נפגע חופש הבחירה הצרכני (שהרי הצרכן זכאי לבחור מהיכן יגיע המזון המונח על שולחנו) הרי שפגיעה זו, לשיטת בית המשפט, היא בדרג נמוך יחסית וקיים קושי לתרגמה לסעד כספי. בית המשפט המשיך וקבע כי הסדר הפשרה שיבוצע על דרך תרומה הינו הכרח בשעה שאין מנגנון מעשי המאפשר את איתורם של כלל צרכני הביצים בתקופה הרלוונטית. בעניין זה יצוין כי כחלק מפסק הדין קבע בית המשפט כי לפחות 70% מהתרומה תועבר לעמותות הפועלות לרווחת כלל הציבור (דהיינו לא יותר מ- 30% מהתרומה תועבר לעמותות הפועלות במגזר מסויים). עוד נקבע כי המבקש יקבל סך של 60,000 ₪ כגמול על הגשת הבקשה ושכר טרחת פרקליטיו יעמוד על סך של 300,000 ₪ בתוספת מע"מ. מידע נוסף

עדכון: מאבק משפטי לביטול דרישות האיגרת מטעם השירותים הווטרינריים

31 דצמבר, 2012 כפי שפורסם במדורי מחודש יוני 2012, ביום 21.6.12 נשלחה אל מגדלי הפטם איגרת מטעם מנהל השו"ט, שכותרתה: "תגבור הפיקוח והאכיפה בשלוחות התרנגולות לפיטום ותרנגולי הודו לפיטום". עקב פניות של מגדלים רבים, ניהל משרדי בחודשים האחרונים מאבק משפטי כנגד המתחייב מהאיגרת. מאבק זה מגיע עתה לשיאו עת אין מנוס אלא להגיש עתירה לבג"ץ כנגד חוקיות האיגרת. לפיכך, ראיתי לנכון להביא בפניכם עדכון קצר בנושא.
כזכור, בהתאם לאיגרת, בכוונת השו"ט לאסור על הכנסת עופות ללול אשר לא ימלא במדויק אחר דרישות הביצוע שנקבעו באיגרת. מידע נוסף

הצעה לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים- הסוף לפיצויים?!

19 אוגוסט, 2012 חלום הבלהות של כל מגדל עופות הינו קבלת צו מהווטרינר הממשלתי המורה על השמדת להקה נוכח הימצאות מחלה או לאור היות הלהקה חשודה כנגועה במחלה. בכל מקרה של השמדה מגדלי העופות סופגים נזקים כספיים גבוהים. יחד עם זאת, עד היום ידעו המגדלים כי על פי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש] התשמ"ה – 1985 (להלן: "הפקודה") חייבת המדינה לפצותם בגין השמדת העופות נוכח חשד למחלה או מחלה, מסוג המחלות הנמנות על המחלות הרשומות. פיצויים אלו מכסים חלק מהנזק שנגרם לחקלאים (אם כי בוודאי לא את כולו).
בפסיקה כבר נקבע כי תכלית הפיצויים הינה הגנה על זכות הקניין של החקלאי וכי הפיצוי ניתן במטרה להעמיד החקלאי במקום בו היה אלמלא המחלה או החשש לקיומה. חשוב להבין כי הפיצויים אינם ניתנים לפנים משורת הדין. מדובר בפיצוי על פגיעה קשה בקניינו של הפרט, הנעשה לצורך אינטרס ציבורי של מניעת התפשטות המחלה. משל למה הדבר הדומה? לפיצויים הניתנים לבעל קרקע בגין הפקעת שטחו לצורך סלילת כביש. גם כאן משלמת המדינה פיצויים בגין פגיעה בקניינו של הפרט לשם מטרה ציבורית. מידע נוסף

חוק ההתיישבות

10 יולי, 2012 לאחר שקראתם והפנמתם כי בחלקה הראשון של האיגרת מטעם השירותים הווטרינריים מיום 21.6.12, שכותרתה: "תגבור הפיקוח והאכיפה בשלוחות התרנגולות לפיטום ותרנגולי הודו לפיטום" נפלו פגמים מהותיים (ראו טור משפטי מיום 28.6.12) הגיעה העת להביא בפניכם את התייחסותי לחלקה השני של האיגרת העוסק בחוק ההתיישבות.
באיגרת מודיעים השירותים הוטרינריים לציבור המגדלים כי במסגרת ביקורות שייערכו בקרוב בלולים, תיבדק גם עמידת המשק והמגדל בתנאי חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע ובמים) תשכ"ז 1967. לאיגרת צורף טופס במסגרתו מתבקשים המגדלים למסור נתונים אודות המגדל והקרקע עליה בנויים הלולים. בטופס זה מצוין כי ככל שאין זהות בין פרטי המגדל לבין בעל הזכויות בקרקע יש להמציא את ההסכמים בין המגדל לבעל הזכויות בקרקע וכן היתר שניתן לשימוש חורג. כמו כן, בהתאם לצורך, יתבקש המגדל להמציא מסמכים נוספים, כגון: מפה, הסכם חכירה ועוד.
במסגרת האיגרת הוסבר לכם כי ככל שלא תתאפשר הביקורת ולא יתאפשר איסוף הנתונים לא תותר העברת עופות מהמשק הסרבן ואליו.
מידע נוסף

התעוררו- ולא מקרקור התרנגולת !

28 יוני, 2012 ממש בימים אלו קיבלתם איגרת מהשירותים הוטרינריים, שכותרתה: "תגבור הפיקוח והאכיפה בשלוחות התרנגולות לפיטום ותרנגולי הודו לפיטום". בטוחה אני כי נדהמתם לגלות כי האיגרת מכריחה אתכם להתחיל להיערך לקראת יישום הוראות הכרוכות בהוצאות כספיות ניכרות תוך עמידה בלוח זמנים המחולק לשניים - עד יום 1.1.13 (היינו בעוד כחצי שנה!) ועד ליום 1.1.16. מי שלא ימלא במדויק אחר הגזירות לא יוכל להעביר העופות ממשק למשק.
כמי שמלווה מזה שנים את ענף הלול, על שלוחותיו השונות, מצאתי לנכון להאיר את עיניו של ציבור מגדלי העופות, אשר רובו ככולו עושה כמיטב יכולתו על מנת למגר מחלות ממטה לחמו כי- האיגרת שהועברה אליכם נגועה בהעדר סמכות ו/או חריגה מסמכות, בחוסר סבירות, אינה מידתית, עלולה לפגוע בחופש העיסוק ומפלה ציבור שלם של מגדלים לרעה לעומת משנהו (שלוחת ההטלה).
כמי שהובילה בשנת 2008 את המאבק ב"שיטת הריווח" - מאבק שהסתיים בהצלחה ובביטול היוזמה להתקין תקנות לקביעת חיץ בין תקופות גידול, אני סבורה כי זו העת להפעיל לחץ משפטי ומקצועי על מנת להתנגד לדרישות. מידע נוסף