-
מהו זמן הניטרול הנדרש לאדם שביקר בחווה נגועה ?
-
זמן הניטרול הנדרש לאדם שביקר בחווה נגועה במחלת שפעת העופות הוא 72 שעות.
-
עד כמה נגיף שפעת העופות, עמיד ברפד ?
-
להקה נגועה מפרישה כמויות גדולות ביותר של נגיף בלשלשת. למרות שנגיף שפעת
העופות, אינו נחשב לנגיף עמיד במיוחד, הוא יכול לשרוד למשך שבועות רבים ברפד של
עופות, כאשר הטמפרטורה נמוכה 40C, ועד 10 ימים בטמפרטורה של 250C.
בלשלשת יבשה מאד, הנגיף שורד יום-יומיים.
-
האם נגיף שפעת העופות, מופץ באבק ?
-
עם אבחון המחלה בקיבוץ עין השלושה, הופיעו פרסומים באתרי אינטרנט, שהמליצו לתושבי הקיבוץ "לא לשבת על הדשא"... זאת בעקבות ענני האבק שיכולים להגיע לתחומי הקיבוץ מאזור הלולים.
האם להמלצה זו יש בסיס ? - בלי להכנס למיקום הלולים ומרחקם ממדשאות קיבוץ עין השלושה - דעות המומחים בנושא זה חלוקות. יש הממעיטים באפשרות הפצת הנגיף באוויר ויש כאלה המעריכים, שמדובר בגורם משמעותי שיש לתת עליו את הדעת בהתמודדות עם המחלה ודרכי הפצתה.
משקים רבים בישראל, משתמשים בנסורת כאמצעי עיקרי לריפוד רצפות הלולים. בנוסף לנסורת, המהווה מקור לייצור חלקיקי מוצק באוויר, גם תערובת, לשלשת ונוצות הם גורמים תורמים לנושא זה. נוסיף לכך, מאווררים, פעילויות שיווק ופינוי רפד ונבין שייצור האבק ממבני לול, הינו גורם שלא ניתן להמעיט בערכו - בלי להתחשב בגורמי הטבע כמו:
רוחות וסופות. כל אלה בתנאי מזג אוויר משתנים יכולים לגרום להפצת אבק למרחקים גדולים. האם נגיף שפעת העופות שורד באבק זה ?
עבודות שפורסמו לגבי עמידותו של הנגיף, מצאו שהוא שורד היטב באוויר יבש בלחות יחסית של 50-70% (יש לקחת בחשבון שקיימים גורמים נוספים המשפיעים על הנגיף באבק, כמו מליחות, קרינה ועוד).
בקנדה, בעקבות התפרצות מחלת שפעת העופות, בשנת 2004, בוצעה עבודה בה הצליחו למצוא את נגיף שפעת העופות בדגימת אבק אחת מתוך 9 כ- 800 מטר ממבנה נגוע במבחן זה, לא ניתן היה לקבוע האם מדובר בנגיף חי או מת).
-
האם זבובים יכולים להעביר את נגיף שפעת העופות ?
-
בעבודה שפורסמה ע"י חוקרים מיפן, אפשרות זו נבדקה במהלך התפרצות של נגיף שפעת עופות אלים, בשנת 2004. מסקנות החוקרים היו, שזבובים יכולים להוות אמצעי העברה מכני לנגיף שפעת העופות.
Am J Trop Med Hyg. 2006 Aug;75(2):327-332
-
מדוע נגיף שפעת העופות אינו עובר ביעילות מאדם לאדם ?
-
ההמאגלוטינין נקשר לאתר קישור ספציפי בדופן תא המאחסן. מבחינים בשני סוגים של אתרי קישור.
בבני אדם החומצה הסיאלית (Sialic acid) המהווה את אתר הקישור, קשורה לגלקטוז בקשר:
(α2,6 (NeuAcα2,6,Gal.
בעופות, הקשר הוא:(α2,3 (NeuAcα2,3,Gal.
באפיתל מערכת הנשימה של בני אדם, קיימים שני אתרי הקישור הרגישים להדבקה בשני סוגי הנגיפים (עופות / בני אדם). עם זאת, הדבקה של בני אדם בנגיפי עופות, אינה מתרחשת בקלות.
נגיפי שפעת של בני אדם, מדביקים בד"כ תאים חסרי ריסיות (α2,6), לעומת נגיפי שפעת של עופות אשר מדביקים במיוחד את התאים עם הריסים (α2,3). מאפיין זה נמצא בהתאמה עם מיקומם של אתרי הקישור הרלוונטים.
בדיווח מחקרי ראשוני שפורסם ב- (Nature (Vol. 440:435-436, עולה שאתרי הקישור הספציפיים לנגיפי שפעת של בני אדם, פזורים במערכת הנשימה מריריות האף ועד לצינוריות האויר הזעירות ביותר (Bronchioles). לעומת זאת, אתרי הקישור האופיניים לנגיף שפעת העופות, ממוקמים עמוק במערכת הנשימה ובאתרים המחברים בין צינוריות
האויר הזעירות לנאדיות האויר (Alveolus).
חלוקה אנטומית זו של אתרי הקישור יכולה לענות על השאלה: מדוע אין העברה יעילה של הנגיף מאדם לאדם ?
היות והדבקה יעילה בין אדם לאדם, מחייבת הפרשתו לסביבה באמצעות שיעול או עיטוש, הצמדות הנגיף לאתרי קישור בעומקה של מערכת הנשימה, אינם מאפשרים הפצה יעילה זו.
-
האם אדם יכול להידבק בעקבות אכילה של מזון נגוע?
-
כן.
מקרים שבני אדם נדבקו בעקבות אכילה של מזון מזוהם בנגיף שפעת עופות תועדו בספרות המדעית.
World Health Organization. 2005. Avian Influenza – Situation in Viet Nam – Update 5. Available
at www.who.int/csr/don/2005_01_21/en/index .html (accessed January 12, 2022).
Beigel JH, Farrar J, Han AM, Hayden FG, Hyer R, de Jong MD, Lochindarat S, Nguyen TK, Nguyen TH, Tran TH, Nicoll A. Writing committee of the world health organization (WHO) consultation on human influenza A/H5. Avian influenza A (H5N1) infection in humans. N Engl J Med. 2005 Sep 29;353(13):1374-85.
-
האם ניתן להידבק בעקבות אכילה של ביצים נגועות?
-
נגיף שפעת עופות בעל אלימות גבוהה, יכול להימצא בתוך הביצה. הספרות המדעית תיעדה בשנת 2003 בהולנד הדבקה של חזירים לאחר שאכלו ביצים נגועות בנגיף שפעת עופות H7N7.
Loeffen W, de Boer E, Koch G. Transmission of a highly pathogenic avian influenza virus to swine in the Netherlands. In Proceedings of the in-between congress of the International Society for Animal Hygiene, St. Malo, France 2004 Oct (pp. 329-330).
